שערי תורת בבל על מנחות ל״ז

1 לז א תוספות ד"ה אין לו וכר ולא פליגי.—באו"ז ח"א סי' תקעז מפרש בשם ר' שמחה דאין לו זרוע עד הכתף פטור אף להניח בימין ולאחרים חייב. והרב מגן אברהם סי' כז אות ג לא ראה את האו"ז כידוע ע"ש.

2 שם תוספות ד"ה או קום וכו' יש במדרש וכו'.—מדרש זה הוציא לאור ה' ילינק ז"ל ב"בית המדרש" שלו ומסיים שם, דשלמה צוה להביא מים רותחים והזה מעט מחם על אחד משני הראשים, ואז התחיל לצעוק בשני ראשיו, ויאמר שלמה: אם כן איש אחד אתה, ורק חלק אחד יאות לך.

3 לז ב לאפוקי בין עיניך דאיכא בשר ושער וכו'.—כבר תמה בהגהות הרש"ש על מ"ש רש"י, דגבות עינים מטמאות בשער צהוב, דהא לא כתיב קרא בנתקים רק ראש וזקן, ולא אישתמיט חד תנא להשמיענו דה"ה בכל מקום כינוס שער ונראה. וכן התפלא ע"ז הרה"ג מלבי"ם זצ"ל בס' התורה והמצוה פ' בא סי' קי"ג, ולכן פירש הוא ז"ל דהכי מקיש כאן: "שכמו שהיד כולו מטמא בנגע אחד, כן מקום ההנחה שבראש - אם נאמר שהוא המצח שהוא חלק מן הראש - אינו מטמא בנגע אחד, כי הראש מטמא בנתקים והמצח בשער לבן". וגם דברים הללו תמוהים, דמידי ראש כתיב בתורה לענין תפילין, הא "בין עיניך" כתיב, ולכן אפשר לומר שאין זה אלא המצח בלבד שאינו מטמא אלא בנגע אחד. והמחוור לנו בזה דאף כשנאמר בין עיניך ממש אין המכוון על המצח בלבד, דהרי המצח עצמו אינו בין עינים ממש אלא החוטם הוא בין עיניו ממש, אבל המצח הוא כבין עינים ולמעלה מן העינים: אלא שהמכוון הוא כל מה שהוא כבין עינים ולמעלה מן העינים, דהיינו המצח ומקום השער שבראש. ועוד שא"א להוציא מקום שער, שהרי מצינו במקום אחר דמקום שער נקרא "בין עיניכם", ולכן שפיר דחינן לה שראוי ליטמא בשער לבן ושער צהוב. ומוכרח שהוא מקום שער בלבד. ועי' בהג' הרש"ש שכתב דמה דאיתא בספרא פ' תזריע נגעים פרשה ה ג: "לא בראש ולא בזקן מנין", שעניינו גבות עינים. וזה דחוק ורחוק, דהעיקר חסר מן הספר, שהרי יש לומר שהוא מרבה שאר מקום כינוס שער כמו שער של בית הערוה. ועי' בהתורה והמצוה שפירש דמרבה מקומות הזקן שאינו חייב עליהם משום השחתה. וגם זה אינו מחוור, ולפיכך מחקו בקרבן אהרן שם.